האזינו להקלטה של קוני מילר מדברת על מתודולוגיה ופדגוגיה של החינוך הואניברסלי בקישור מטה https://drive.google.com/file/d/1VksLYRnvMWeAfdzZ7ePwHxMHLEcVL8Hr/view?usp=sharing אנו מזמינים.ות אותך לשתף מהן
אנו מזמינים.ות אותך למצוא 2 א.נשים איתם תוכל להתאמן בהנחיית הרהור מעמיק (למשל 2 חברים שלך, או משפחה או משתתפים.ות אחרים.ות בהכשרה). שתפו באזור הלמידה את 3 הנקודות שלקחתםן מהחוויה שלכםן בהנחיית הרהור מ
אנו מזמינים.ות אותך למצוא 2 א.נשים להתאמן איתןם בהנחיית חקירה (למשל 2 חברים שלך, או משפחה או משתתפי.ות אחרים.ות בהכשרה). בחרו שאלה מכל אחת משאלות החקירה בשלב 1 המפורטות בעמוד 20 במדריך ההכשרה (למשל מ
6 תגובות
אובלו סמעון
14 ביוני
במקרה של טריגר, יש להעביר את קשב המשתתפים לקרקוע פיזי חיצוני במרחב (כמו מגע כפות הרגליים ברצפה), להעניק להם חופש (עצמאות) בחירה מלא לגבי המשך או הפסקת התרגול, וללוות אותם בקול רגוע ובשפה מזמינה ומאפשרת מכיוון שהמשתתפים מרגישים את המנחה חשוב לשמור על קור רוח וקל נעים
לייק
Merav Ziv
09 ביוני
1. לעצור את מה שקורה ולהביא נוכחות רגועה. לדבר לאט, בטון שקט, בלי לנתח או לשאול יותר מדי שאלות. המטרה היא להעביר מסר: “אתה לא לבד, אתה בטוח עכשיו.
2. להחזיר את האדם לגוף ולרגע הנוכחי:
לשים לב לרגליים על הרצפה
למנות 3 דברים שרואים/שומעים
להתמקד בנשימה או בחפץ בחדר
זה עוזר למערכת העצבים לצאת ממצב הישרדות.
3. טראומה פוגעת בתחושת שליטה, ולכן חשוב להחזיר אותה בעדינות:
“אתה רוצה להישאר פה או לצאת רגע החוצה?”
“תרצה מים/הפסקה?”
“אתה יכול לבחור אם להשתתף או רק להתבונן”
לייק
dashahar777
06 ביוני
3 דברים שניתן לעשות כמנחה בזמן הנחיה- שלב 1, כשמישהו " מטורגר"
1. שימת לב לשינוי בהתנהגות או תגובות של משתתף, בשפת הגוף או במלל.
לתווך למשתתף מה עלה ובא לידי ביטוי ולבדוק איתו מה נכון לו.
שימוש לפי הצורך בשאלות כמו:
" האם זה בסדר ש...", מה אתה מרגיש שאתה צריך ברגע זה?.." מה יכול לעזור לך?
2. בדיקה על פסק זמן - האם נכון לך עכשיו לקחת פסק זמן? - אתה יכול לבחור לצאת, לשתות, ואנו נקבל אותך בברכה, כשתהיה מוכן לחזור.
אפשרות נוספת היא שמנחה אחד יצא עם המשתתף וילווה אותו.
3. להציע אפשרות של שימוש בטכניקה נלמדת בקורס ולבדוק האם זה יהיה לו נכון כעת?
ולהזמין את כל הקבוצה לתרגל: (טכניקה של התקרקעות)
א. …
לייק
Naama Sekely
06 ביוני
3 דברים שאני יכולה לעשות אם מישהו "מטורגר" בזמן שאני מנחה...
1. להאט ולעצור את הקצב
אם אני מבחינה שמישהו מוצף, לא למהר להמשיך בתוכן או "לפתור" את המצב. אפשר לומר בעדינות:
"אני רואה שעולה כאן משהו משמעותי. קחי את הזמן שאת צריכה."
המטרה היא ליצור תחושת ביטחון ולהעביר מסר שאין לחץ להמשיך או לשתף מעבר למה שנוח.
2. לעזור להתחבר להווה ולגוף
אפשר להזמין את המשתתף להתמקד במשהו מוחשי ברגע הנוכחי: להרגיש את כפות הרגליים על הרצפה, לשים לב לנשימה, להחזיק כוס מים, להסתכל על חפץ בחדר...
החיבור לחושים ולגוף מסייע להפחית הצפה ולהחזיר תחושת יציבות
3. להציע בחירה ואוטונומיה
אחד העקרונות החשובים בהנחיה מודעת טראומה הוא לאפשר לאדם לבחור.
אפשר לומר: את יכולה להישאר ולהקשיב, לשתף אם תרצי, לקחת כמה דקות…
לייק
אילנה ויבל
02 ביוני
הצעה ל"יציאה" או הפסקה מהתרגיל (Providing Options)
הכלי החשוב ביותר הוא מתן בחירה ושליטה למשתתף. אם אתם מבחינים שמישהו במצוקה, ניתן להנחות את הקבוצה (או את הפרט בעדינות) שזה בסדר גמור
למשל: לצאת לרגע מהחדר כדי לשתות מים או לנשום
שימוש ב"מענה מתוחם" (Boundaried Response)
המנחה אינו מטפל, ולכן אין לנסות "לפתור" את הבעיה או לבצע טיפול פסיכולוגי מול כל הקבוצה.
אפשר לדוגמה - להכיר ברגש שעלה בקצרה ובחמלה.
ויסות דרך גוף וקרקוע (Grounding)
כאשר המוח עובר למצב "הישרדותי" (לפי מודל כף היד של המוח), החלק הלוגי מפסיק לתפקד. ניתן לסייע למשתתף לחזור להווה
לדוגמה :
קרקוע פיזי: הזמנה להרגיש את כפות הרגליים על הרצפה או את המגע של הגוף בכיסא.
הסבר מנרמל: במידת הצורך, להסביר בקצרה שמה שהם חווים…
במקרה של טריגר, יש להעביר את קשב המשתתפים לקרקוע פיזי חיצוני במרחב (כמו מגע כפות הרגליים ברצפה), להעניק להם חופש (עצמאות) בחירה מלא לגבי המשך או הפסקת התרגול, וללוות אותם בקול רגוע ובשפה מזמינה ומאפשרת מכיוון שהמשתתפים מרגישים את המנחה חשוב לשמור על קור רוח וקל נעים
1. לעצור את מה שקורה ולהביא נוכחות רגועה. לדבר לאט, בטון שקט, בלי לנתח או לשאול יותר מדי שאלות. המטרה היא להעביר מסר: “אתה לא לבד, אתה בטוח עכשיו.
2. להחזיר את האדם לגוף ולרגע הנוכחי:
לשים לב לרגליים על הרצפה
למנות 3 דברים שרואים/שומעים
להתמקד בנשימה או בחפץ בחדר
זה עוזר למערכת העצבים לצאת ממצב הישרדות.
3. טראומה פוגעת בתחושת שליטה, ולכן חשוב להחזיר אותה בעדינות:
“אתה רוצה להישאר פה או לצאת רגע החוצה?”
“תרצה מים/הפסקה?”
“אתה יכול לבחור אם להשתתף או רק להתבונן”
3 דברים שניתן לעשות כמנחה בזמן הנחיה- שלב 1, כשמישהו " מטורגר"
1. שימת לב לשינוי בהתנהגות או תגובות של משתתף, בשפת הגוף או במלל.
לתווך למשתתף מה עלה ובא לידי ביטוי ולבדוק איתו מה נכון לו.
שימוש לפי הצורך בשאלות כמו:
" האם זה בסדר ש...", מה אתה מרגיש שאתה צריך ברגע זה?.." מה יכול לעזור לך?
2. בדיקה על פסק זמן - האם נכון לך עכשיו לקחת פסק זמן? - אתה יכול לבחור לצאת, לשתות, ואנו נקבל אותך בברכה, כשתהיה מוכן לחזור.
אפשרות נוספת היא שמנחה אחד יצא עם המשתתף וילווה אותו.
3. להציע אפשרות של שימוש בטכניקה נלמדת בקורס ולבדוק האם זה יהיה לו נכון כעת?
ולהזמין את כל הקבוצה לתרגל: (טכניקה של התקרקעות)
א. …
3 דברים שאני יכולה לעשות אם מישהו "מטורגר" בזמן שאני מנחה...
1. להאט ולעצור את הקצב
אם אני מבחינה שמישהו מוצף, לא למהר להמשיך בתוכן או "לפתור" את המצב. אפשר לומר בעדינות:
"אני רואה שעולה כאן משהו משמעותי. קחי את הזמן שאת צריכה."
המטרה היא ליצור תחושת ביטחון ולהעביר מסר שאין לחץ להמשיך או לשתף מעבר למה שנוח.
2. לעזור להתחבר להווה ולגוף
אפשר להזמין את המשתתף להתמקד במשהו מוחשי ברגע הנוכחי: להרגיש את כפות הרגליים על הרצפה, לשים לב לנשימה, להחזיק כוס מים, להסתכל על חפץ בחדר...
החיבור לחושים ולגוף מסייע להפחית הצפה ולהחזיר תחושת יציבות
3. להציע בחירה ואוטונומיה
אחד העקרונות החשובים בהנחיה מודעת טראומה הוא לאפשר לאדם לבחור.
אפשר לומר: את יכולה להישאר ולהקשיב, לשתף אם תרצי, לקחת כמה דקות…
הצעה ל"יציאה" או הפסקה מהתרגיל (Providing Options)
הכלי החשוב ביותר הוא מתן בחירה ושליטה למשתתף. אם אתם מבחינים שמישהו במצוקה, ניתן להנחות את הקבוצה (או את הפרט בעדינות) שזה בסדר גמור
למשל: לצאת לרגע מהחדר כדי לשתות מים או לנשום
שימוש ב"מענה מתוחם" (Boundaried Response)
המנחה אינו מטפל, ולכן אין לנסות "לפתור" את הבעיה או לבצע טיפול פסיכולוגי מול כל הקבוצה.
אפשר לדוגמה - להכיר ברגש שעלה בקצרה ובחמלה.
ויסות דרך גוף וקרקוע (Grounding)
כאשר המוח עובר למצב "הישרדותי" (לפי מודל כף היד של המוח), החלק הלוגי מפסיק לתפקד. ניתן לסייע למשתתף לחזור להווה
לדוגמה :
קרקוע פיזי: הזמנה להרגיש את כפות הרגליים על הרצפה או את המגע של הגוף בכיסא.
הסבר מנרמל: במידת הצורך, להסביר בקצרה שמה שהם חווים…