יצירת מרחב בטוח
- ornasr
- 17 במרץ
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 15 באפר׳
האזינו לחלק של ססי בוזון בפורום FDCW בנושא הגנה וטראומה:
Forum+Safeguarding+and+Trauma-informed+Practice+Part+2 (1)
אנו מזמינים אותך לשתף, בתגובה לפוסט זה, את 3 הנקודות העיקריות שלך ממה שססי הסבירה
ססי העלתה מספר נקודות לתשומת לב שיכולות לעזור לנו בהכנה לקראת הנחיית סדנה וכן במהלכה מנקודת המבט של הגישה התקשורתית ביני כמנחה ובין המשתתפים.
היא דיברה גם בהקשר של ההבנה שבין המשתתפים יכולים להיות אנשים עם פוסט טראומה שעלולים להגיב ולפרש מצבים מסוימים כמאיימים וכ"משוללי שליטה/בחירה". ומכאן, שנדרשת רגישות והבנה בסיסית מוקדמת כדי להתמודד במצבים מסוימים ולא צפויים שיכולים להתרחש בתוך סדנה ולתת מענה מכיל ומאפשר.
היא העלתה שלוש נקודות מוצא מרכזיות:
הכנה מוקדמת- להכיר ככל האפשר את המשתתפים, לקחת זמן להסביר את הדברים באופן מפורט, ליצור אוירה שנותנת להם הרגשה שיש להם מקום לבטא את עצמם ולהיות פתוחים לאפשרויות של שינויים תוך כדי הסדנה.
להשתמש בטרמינולוגיה של "הזמנה". טרמינולוגיה כזאת יוצרת אוירה ותחושה שהבחירה ניתנת להם ואין כאן כפייה.
הסתייגות - אתחיל בחלק שפחות קל לי להודות בו ולכן כנראה חשוב לתת לו מקום וזרקור והוא שעלתה בי התנגדות (מסוימת) לגישה הרכה, המגוננת, המאפשרת, הצופה ומונעת כל אתגר ואי נוחות. נוכחתי לגלות שלצד הקול בי שמעריך, מכיר ומייחס חשיבות רבה לגישה המוצעת בקטע, נשמע בשקט קול שאולי בוקע מהצללים (ואולי יש בכך שיפוטיות מוגזמת ומוקדמת כלפיו), שקורא לגישה מעט פחות רכה או לפחות כזאת שמפחיתה מעט מהאחריות והציפיות מהמנחה להתכונן ולהתחשב ומעבירה יותר אחריות למשתתף על מצבו הנפשי ויכולת ההתמודדות שלו איתו. נראה לי שאני בעצם מעלה חשש לגבי מידת האחריות המצופה ממני על אותם משתתפים שעשויים לחוות מצבים נפשיים מאתגרים ועל היכולת למנוע את זה.
לחשוב כמנחה – קודם כול היא מזכירה לנו בהתחלה לחשוב כמנחים. עד ששמעתי את…
סיכום השיחה של ססי בוזון.
״יצירת מרחב מוגן״
ההרצאה העלתה את jחשיבות ערנות והערכות המנחים, למשתתפים שעלולים להיות נסערים ומוצפים רגשית במהלך ההשתלמויות, עקב תכנים שמעלים טראומות עבר. סיפקה כלים למניעה והתמודדות עם מצבים מורכבים כאלה. התייחסה הרבה להשתלמויות בזום, שמצריכות מחשבה והכנה מיוחדות.
1. ציפיה- הכנה מראש והתייחסות לציפיות. חשיבות הבדיקה והיידוע המאד מפורט ופרואקטיבי של המנחה, על מה שיקרה, יחד עם מתן אפשרויות בחירה של המשתתף, בכל מצב נתון , תורמים להפיכת המשתתפים ליותר אחראים על הלמידה וה well being שלהם.
מרכיב נוסף הוא הציפיות של המנחה- להיות מודעים לציפיות שלנו, לגמישות הנדרשת בהנחיית קבוצה, שלא תמיד מתנהלת בדיוק כמתוכנן...
2. חשיבות המינוח, שיהיה מזמין, מאפשר, מקבל, ופותח. בכל שלב ניתן להעביר מסר של מרחב…
3 הדברים העיקרים בעיני ממה שססי דיברה עליהם :
1.לדעת את קהל המשתתפים שלך - לשאול אותם אם יש דבר מה שהיו רוצים לשתף על עצמם שכך נוכל להכיר אותם טוב יותר.
להסביר למשתתפים למה הם צריכים לצפות במהלך השיעור\הנחיה
לתת להם להרגיש כמה שיותר נוח.
אם אוכל להוסיף עוד משהו שמאוד חשוב בעיני בהנחיה במיוחד בזום שיש פחות את היכולת הפיזית או שפת הגוף שאני כמנחה יכולה לשדר זה להיות מאוד מפוקס מול המחשב בלי הסחות דעת מסביב ולבוא מוכן עד כמה שאפשר מבחינה טכנית.
המסר העיקרי של ססי מבחינתי הוא - מנחים רוכשים עם הזמן כלים – זה המסר הראשון והחשוב ביותר מבחינתי כמנחה חדש.
אני לוקח את זה כמסר של חמלה עצמית. לא לצפות שאהיה מנחה מושלם עם ארגז כלים מלא ומענה לכל מצב. ארגז הכלים שלי ישתכלל בהדרגה עם צבירת הנסיון.
בהמשך, מתמקדת ססי בשלושת הדרכים העיקריות להיות רשת הביטחון של המשתתפות.ים.
כמנחה, עלי לחשוב כיצד אקים ואהיה רשת הביטחון -
בתכנון מראש, בהתנהלות בזמן ולאחר ההנחיה.
בשיחה, הרחיבה ססי על כלים לשימוש בהנחית online, בה הרבה מידע נסתר מעיני המנחה. יחד עם זאת הרבה טיפים נגעו גם בהנחיה פרונטלית/פיזית .
שלושת הכלים העיקריים:
1. ציפייה – הכנה מראש. הכרות מקדימה עם המונחות.ים, עד כמה שניתן. לשאול האם יש…