אנו מזמינים.ות אותך להרהר במסע "16 המעלות" שלך עד כה, ואז כתבו פרופיל אישי קצר כדי להציג את עצמכםן בפני הקבוצה. רשמו 3 שאלות שתרצו לקבל עליהן תשובות במהלך הכשרת המנחים.ות.
אנא קראו את עמוד 7 במדריך הכשרת המנחות.ים. בנוסף, קראו את המאמר המצורף כאן באזור הלמידה: https://drive.google.com/file/d/1GKHfLlhbCAFQyjZvVPrmtssW3RWC4uC2/view?usp=sharing התמקדו ב-2 התרגולים המופיעים
7 תגובות
אילנה ויבל
24 במאי
להתייחס לאחרים בחמלה מתבקש מעצמו, אך להתייחס לעצמנו בחמלה כמו שאנחנו מתנהגים לאחרים זה אתגר. חוסר שיפוטיות וחמלה עצמית יוצרים בסיס של טוב לב לאחרים ולעצמנו, ומאפשר לטפל בעצמנו ובאחרים במצבי טראומה.
יש להבין שטראומה היא התנסות ולא אירוע, זה מה שקורה בתוכנו, כתגובה למה שקורה לנו. עובדה זו מאפשרת להכיל מצבים שונים והתנהגויות שונות עקב השונות בתגובה של אנשים לאירוע. כל אחד מגיב אחרת אין השוואה של סבל.
יש סוגים שונים של טראומה, על ידי הבנת חלון הסובלנות ושימוש בטכניקות מיינדפולנס וקרקוע ניתן לטפל באחרים ובעצמנו לריפוי טראומה ולהתנהלות במרחב המאפשר צמיחה.
לייק
כלנית תורג'מן
18 במאי
טראומה היא חוויה פנימית ולא רק אירוע.
טראומה היא תגובת הישרדות טבעית של המוח והגוף למצבים לא נורמליים של סכנה או לחץ. היא יכולה להופיע בדרכים שונות כמו חרדה, כעס, הסתגרות או קיפאון, שהן לרוב מנגנוני הישרדות ולא בעיית אופי.
קיימים סוגים שונים של טראומה (כמו טראומת הלם או טראומה התפתחותית), והיא משפיעה על הוויסות הרגשי והגופני. “חלון הסובלנות” הוא מושג חשוב בהבנת התגובה לטראומה, שמתאר את היכולת של האדם להישאר במצב מאוזן ומווסת.
ריפוי מטראומה מתרחש דרך קשר בטוח ואמפתי, יצירת מרחב בטוח הכולל הקשבה, נראות, בחירה וכבוד לקצב של האדם מאפשרת למערכת העצבים להירגע. קשר אנושי יציב עם מבוגר משמעותי וסביבה תומכת הם גורמים מרכזיים בתהליך הריפוי והצמיחה.
לייק
Merav Ziv
12 במאי
מרחב בטוח נוצר דרך תחושת נראות, הקשבה ובחירה.
תגובות כמו הסתגרות, כעס או קיפאון הן פעמים רבות מנגנוני הישרדות של טראומה, ולא “בעיה באופי”.
ריפוי מטראומה קורה דרך קשר אנושי עקבי, אמפתי ולא שיפוטי, שמאפשר למערכת העצבים להרגיש בטוחה מחדש.
לייק
Naama Sekely
12 במאי
הנקודות העיקריות מהסרטון הן:
טראומה היא תגובה נורמלית לאירועים לא נורמליים הסרטון מדגיש שטראומה אינה “חולשה”, אלא תגובת הישרדות של המוח והגוף למצבי סכנה, לחץ או פגיעה. כאשר אדם חווה טראומה, המוח נשאר לעיתים במצב של דריכות וחיפוש אחר סכנה גם כשהאיום כבר חלף.
לטראומה יש ביטויים רגשיים, גופניים והתנהגותיים שונים הוצגו סוגים שונים של טראומה (טראומת הלם, טראומה התפתחותית, טראומה סביבתית ועוד) וכן תגובות כמו פלאשבקים, חרדה, עוררות יתר, ניתוק רגשי וקושי בוויסות. הסרטון מסביר את מושג “חלון הסובלנות” - המצב שבו אדם מצליח להישאר מאוזן ומווסת.
ריפוי וצמיחה מתאפשרים דרך ביטחון, חמלה וקשר אנושי אחד המסרים המרכזיים הוא שהדרך לעזור לאנשים שחוו טראומה אינה דרך שיפוטיות או לחץ, אלא דרך יצירת סביבה בטוחה, מכילה ומכבדת. תקשורת רגישה, הקשבה, בחירה, כבוד לקצב…
לייק
Niv Agam
12 במאי
בתשובה לפוסט של
היי נעמה,
התגובה מקיפה, בהירה ומסודרת מאוד ונוגעת בהרבה נקודות חשובות, שלחלקן אנחנו גם מתייחסות/ים במסגרת הסדנה. שילבת בצורה מאוזנת ויפה גם בין הסימפטומים של הטראומה לבין מה נדרש כדי להתמודד איתה ואולי גם לאפשר צמיחה פוסט-טראומטית. ובאשר לסעיף הראשון והחשוב שציינת, אנחנו גם מדגישים/ות שטראומה היא לא מה שקרה לך, אלא מה שקרה בתוכך כתוצאה ממה שקרה לך
לייק
אובלו סמעון
11 במאי
טראומה זאת חוויה ולא אירוע.
סוגי טראומה וההשפעות שלהם.
איך לעבוד מול טראומה.
יש צורך במבוגר אחראי ומשמעותי, מערכות יחסים יציבות, להבין שיש סוגי תגובות לטראומה(מודל היד).
לייק
Niv Agam
12 במאי
בתשובה לפוסט של
היי אובלו,
אלה נקודות מרכזיות שסיכמת בתמציתיות. הנקודה הראשונה היא מאוד חשובה ואכן א.נשים יכולים/ות להיות באותו ארוע, אבל כל אחד ואחת מהןם יחוו אותו בצורה שונה וייחודית.
גם האזכור של מודל היד הוא טוב ובשלב 2 אנחנו לעיתים מראים/ות סרטון עם דן סיגל בנוגע לנוירוני מראה וזה חוקר שמאוד כדאי להכיר
להתייחס לאחרים בחמלה מתבקש מעצמו, אך להתייחס לעצמנו בחמלה כמו שאנחנו מתנהגים לאחרים זה אתגר. חוסר שיפוטיות וחמלה עצמית יוצרים בסיס של טוב לב לאחרים ולעצמנו, ומאפשר לטפל בעצמנו ובאחרים במצבי טראומה.
יש להבין שטראומה היא התנסות ולא אירוע, זה מה שקורה בתוכנו, כתגובה למה שקורה לנו. עובדה זו מאפשרת להכיל מצבים שונים והתנהגויות שונות עקב השונות בתגובה של אנשים לאירוע. כל אחד מגיב אחרת אין השוואה של סבל.
יש סוגים שונים של טראומה, על ידי הבנת חלון הסובלנות ושימוש בטכניקות מיינדפולנס וקרקוע ניתן לטפל באחרים ובעצמנו לריפוי טראומה ולהתנהלות במרחב המאפשר צמיחה.
טראומה היא חוויה פנימית ולא רק אירוע.
טראומה היא תגובת הישרדות טבעית של המוח והגוף למצבים לא נורמליים של סכנה או לחץ. היא יכולה להופיע בדרכים שונות כמו חרדה, כעס, הסתגרות או קיפאון, שהן לרוב מנגנוני הישרדות ולא בעיית אופי.
קיימים סוגים שונים של טראומה (כמו טראומת הלם או טראומה התפתחותית), והיא משפיעה על הוויסות הרגשי והגופני. “חלון הסובלנות” הוא מושג חשוב בהבנת התגובה לטראומה, שמתאר את היכולת של האדם להישאר במצב מאוזן ומווסת.
ריפוי מטראומה מתרחש דרך קשר בטוח ואמפתי, יצירת מרחב בטוח הכולל הקשבה, נראות, בחירה וכבוד לקצב של האדם מאפשרת למערכת העצבים להירגע. קשר אנושי יציב עם מבוגר משמעותי וסביבה תומכת הם גורמים מרכזיים בתהליך הריפוי והצמיחה.
מרחב בטוח נוצר דרך תחושת נראות, הקשבה ובחירה.
תגובות כמו הסתגרות, כעס או קיפאון הן פעמים רבות מנגנוני הישרדות של טראומה, ולא “בעיה באופי”.
ריפוי מטראומה קורה דרך קשר אנושי עקבי, אמפתי ולא שיפוטי, שמאפשר למערכת העצבים להרגיש בטוחה מחדש.
הנקודות העיקריות מהסרטון הן:
טראומה היא תגובה נורמלית לאירועים לא נורמליים הסרטון מדגיש שטראומה אינה “חולשה”, אלא תגובת הישרדות של המוח והגוף למצבי סכנה, לחץ או פגיעה. כאשר אדם חווה טראומה, המוח נשאר לעיתים במצב של דריכות וחיפוש אחר סכנה גם כשהאיום כבר חלף.
לטראומה יש ביטויים רגשיים, גופניים והתנהגותיים שונים הוצגו סוגים שונים של טראומה (טראומת הלם, טראומה התפתחותית, טראומה סביבתית ועוד) וכן תגובות כמו פלאשבקים, חרדה, עוררות יתר, ניתוק רגשי וקושי בוויסות. הסרטון מסביר את מושג “חלון הסובלנות” - המצב שבו אדם מצליח להישאר מאוזן ומווסת.
ריפוי וצמיחה מתאפשרים דרך ביטחון, חמלה וקשר אנושי אחד המסרים המרכזיים הוא שהדרך לעזור לאנשים שחוו טראומה אינה דרך שיפוטיות או לחץ, אלא דרך יצירת סביבה בטוחה, מכילה ומכבדת. תקשורת רגישה, הקשבה, בחירה, כבוד לקצב…
טראומה זאת חוויה ולא אירוע.
סוגי טראומה וההשפעות שלהם.
איך לעבוד מול טראומה.
יש צורך במבוגר אחראי ומשמעותי, מערכות יחסים יציבות, להבין שיש סוגי תגובות לטראומה(מודל היד).