top of page

מיינדפולנס - לימוד

  • תמונת הסופר/ת: admin dreamers
    admin dreamers
  • 1 בפבר׳
  • זמן קריאה 1 דקות

צפו בהרצאתו של פרופ' ריקרדו טרש, יו"ר הפורום האקדמי של עמותת "בית חולמים": "מיינדפולנס - נוכחות רכה בזמני אי-ודאות":



אנו מזמינים.ות אותך לשתף באזור הלמידה 3 נקודות מדבריו של פרופ' טרש, שחשוב בעיניך לכלול בהנחיה של סדנת שלב 1.

פוסטים אחרונים

הצג הכול
המקורות של 16 המעלות

קראו את הרקע לחינוך האוניברסלי ו-16 המעלות בעמוד 10-12 במדריך ההכשרה. אנו מזמינים.ות אותך לחלוק באזור הלמידה 3 נקודות בנוגע למקורות התוכנית.

 
 
 
הדהרמות האנושיות

קראו בעמודים 13-14 במדריך ההכשרה את הטקסט '16 הדהרמות האנושיות' ואת הפרשנות העדכנית של 16 המעלות. אנו מזמינים.ות אותך להרהר ולשתף באזור הלמידה 3 רשמים שלך מהטקסט המקורי ומהפרשנות שנעשתה לו בתוכנית כדי

 
 
 
הרהור מעמיק - לימוד

קראו את עמוד 19 במדריך ההכשרה, שעוסק בהרהור מעמיק ואז קראו גם את הדוגמה להרהור מעמיק בעמוד 59 במדריך אנו מזמינים.ות אותך לשתף 2 שאלות שמשתתפי.ות סדנת שלב 1 עשויים.ות לשאול אותך בנוגע להרהור מעמיק ומה

 
 
 

13 תגובות


mann_merdler_s
31 במאי

בעקבות ההרצאה של ריקרדו התחדדו לי מספר דברים, אני אציין שסיימתי לראות את ההרצאה אתמול ובמהלך ה24 שעות האחרונות הייתי ממש עסוקה בזה שהוא הסביר ש95% מהמחשבות שלנו הן מחשבות חוזרות, וכמה המוח עובד על אוטומט ודפוסים שאנחנו רגילים אליהם. ומאז עם תשומת לב כשמחשבה שחוזרת על עצמה מגיעה אני מנכיחה ונפרדת ממנה לשלום...


דבר נוסף, זה הנוכחות של המחשבה והתגובה שהיא מייצרת בגוף. והיכן אני מרגישה אותה, האם היא שינתה משהו בגוף שלי, האם בכלל היא נוכחת איפשהו. יש מחשבות שאני ארגיש יותר בכתפיים, ויש מחשבות שיותר בבטן. ליהות עם תשומת לב לזה


הדבר נוסף שמלווה אותי כבר הרבה שנים וגם היה בהרצאה זה נושא הסובייקטיביות - לשים סימני שאלה לגבי אחרים, לאיך שהם מגיבים, למה שהם מרגישים

לייק

Niv Agam
Niv Agam
27 במאי

היי אילנה, הצלחת במעט משפטים לגעת בהרבה נקודות חשובות, החל מההגדרה שאנחנו משמשים בה בתוכנית (ושנהוגה במערב בכלל), העובדה שהתרגול לא מיועד להפסיק את המחשבות, תפיסה שרווחת בציבור וחשוב לדייק בה, האפשרות לייצר מרווח בין גירוי לתגובה שהוא הבסיסי לשקופית החשובה ביותר בתוכנית בנוגע לאפשרות לתגובה מודעת וערכית, החשיבות של הידע המחקרי שהוא שער כניסה נח יותר לחלק מהמשמתתפים/ות וגם העובדה שגם תרגול של כמה דקות, כל עוד הוא עקבי ומתמשך יכול לאפשר שינוי משמעותי

לייק

itamar koren
itamar koren
26 במאי

במיינפולנס המטרה היא לא "לא לחשוב" אלא למסגר את המחשבות (והרגשות) כאירועים חולפים. הדרך הקלה לעשות זאת היא להתייחס אליהם כאורחים, או, להתבונן בהם בלי שיפוטיות ולאפשר להם לחלוף. הדרך לחזור למיקוד משטף המחשבות והרגשות הוא להתחבר לתחושה, נשימה היא מנגנון מוצלח ומיטבי, אבל גם מיקוד בתחושה "מפריעה" הוא חיבור לתחושה. בלי שיפוטיות ובמיקוד.

רצוי לתרגל מיינדפולנס כמה פעמים ביום, אבל גם התנסות "תוך כדי תנועה" היא תרגול חשוב. כלל שנתרגל, בין אם באופן מתוכנן ועקבי ובין אם על הדרך, מנגנון ההתבוננות במחשבות והרגשות שלנו ישתפר ויהיה זמין יותר. וכך, גם במקרים בהם אנחנו "קורבנות" של האוטומטים שלנו, לאורך זמן, נגלה שלמדנו לייצר מרווח, שהות לפני תגובה מתוך היכולת להתבוננות. אשר תסייע לנו להיות פחות תגובתיים ויותר מנוהלים.

לייק
Niv Agam
Niv Agam
27 במאי
בתשובה לפוסט של

היי איתמר,

בחרת נקודות מעניינות מאוד להתייחס אליהן. הנקודה של תחושה "מפריעה" היא מתקדמת בתרגול וכאשר אנחנו באמת מצליחים "להביא את המכשולים אל הדרך", המכשולים הופכים באמת להזדמנויות ולא למכשולים. זה כמובן קל יותר להגיד מאשר ליישם, אבל כיוון מעולה לשאוף אליו.

גם האפשרות לתרגל בפעולות יומיומיו הוא חשוב ונכון. צריך כמובן מיומנות ובסיס של תרגול פורמלי "על הכרית" כדי שזה אכן יהיה ישים.

והנקודה האחרונה וכנראה החשובה ביותר - אין תחליף לתרגול עקבי ומתמשך.

לייק

dashahar777
26 במאי

3 נקודות מההרצאה של ריקרדו טרש, יו"ר הפורום האקדמאי של עמותת "בית חולמים":

             על מיינדפולנס- בהנחיה מספר 1

 

1.     הגדרה של מיינדפולנס:

 

הגדרה: "המודעות המתעוררת תוך הפניית תשומת לב בכוונה, למתרחש ברגע הנוכחי, בצורה לא שיפוטית, רגע אחרי רגע"

 

קשיבות ל"רגע הנוכחי" מאפשרת:

שיקוף עצמי לאיפה אני נמצא בזה הרגע , מה קורה אצלי בגוף, בתודעה.

להחליט כיצד להגיב במצבים שונים

 

 

באופן טבעי עוברות במוחנו מחשבות רבות ביום, אנו חושבים בין 12,000-50,000 מחשבות. 95% מהמחשבות חוזרות על עצמן

% 50 מהזמן אנו מרוכזים במה שאנו עושים וחצי מהזמן  בהרהורים: על דברים שקרו בעבר, מחשבות על העתיד, ועל ההווה.

מחשבות על אירועים שקרו ומטרידים אותנו , צער על העבר ותכנון העתיד הם הרהורים שלא קורים…

לייק
Niv Agam
Niv Agam
27 במאי
בתשובה לפוסט של

היי דניאלה, התשובה שלך רחבה ומקיפה וטוב שהדגשת את ההגדרה של המיינדפולנס במערב, שזו גם ההגדרה שאנחנו משתמשים בה בתוכנית.

עניין חשוב לשים אליו לב - ציטטת את דקארט "אני חושב משמע אני קיים" וכתבת שהמחשבות שלנו הן אנחנו. אפשר ועדיף להרחיב על זה בעל פה כמובן אבל לפי ההשקפה שהתוכנית מציעה זה כמעט הפוך. ההשקפה של התוכנית תציע שיש מחשבות, תחושות, רגשות וכדומה אבל לא קיים "אני" קבוע ונפרד שמחזיק בהן.

לייק

Naama Sekely
Naama Sekely
25 במאי

שלוש נקודות מרכזיות מדבריו של פרופ' ריקרדו טרש שכדאי לשלב בהנחיה של סדנת שלב 1:

  1. נוכחות ולא מאבק במה שקיים

    מיינדפולנס אינו ניסיון “להרגיש טוב” או להעלים קושי, אלא היכולת להיות עם החוויה כפי שהיא - בעדינות, בסקרנות וללא שיפוטיות. במיוחד בזמני אי־ודאות, חשוב לשים לב למה שעולה בגוף, ברגש ובמחשבות בלי למהר לתקן או לשנות.

  2. העוגן הוא הגוף, הנשימה והתרגול היומיומי

    אחד העקרונות המרכזיים הוא החזרה שוב ושוב אל הגוף, הנשימה והרגע הזה. טרש מדבר על האפשרות ליצור “איי יציבות” בתוך היום באמצעות תרגול קבוע: חצי שעה בבוקר, חצי שעה בצהריים וחצי שעה בערב. יחד עם זאת, הוא מדגיש שגם אם אין זמן – אפילו 2–5 דקות של עצירה מודעת, נשימה והתבוננות יכולות להשפיע ולסייע בוויסות, ריכוז ותחושת נוכחות....

לייק
Niv Agam
Niv Agam
27 במאי
בתשובה לפוסט של

היי נעמה, הרוח שנושבת מתוך התגובה שלך היא חשובה ולפחות האופן שבו אני קראתי אותה, נתת דגש מאוד משמעותי על "אי מאבק", על חמלה כלפי עצמנו וכלפי הזולת, על רכות ועל האטה ואכן בתקופה הזו במיוחד, כל אלה הם תנאי הכרחי כדי שנוכל לקבל גישה לעומק התודעה שלנו. לכן אנחנו גם מתחילות תמיד במדיטציה להרפיה. גם הדגש על האפשרות לתרגל בפרקי זמן קצרים של 5 דקות הוא חשוב כי הוא מזכיר לנו שזה באמת ניתן ליישום כמעט בכל זמן ומקום. וגם בתזכורת הזו יש הרבה חמלה למציאות האינטנסיבית מדי של רבים ורבות מאתנו

לייק

כשחולמ׊׉ לבד, חולמ׊׉.
כשחולמ׊׉ יחד -

מתעורר׊׉.

  • Facebook
  • Youtube
  • Instagram
bottom of page